<h1>ספר התרומות שער נ"ח</h1>
<h2>דף קלט.</h2>
גרסינן בבתרא פרק יש נוחלין שלח ליה אבוה בר גינבא לרבא ילמדנו רבינו לותה ואכלה ועמדה ונשאת. פירוש, על פה לותה אשה אחת פנויה ועמדה ונשאת. בעל לוקח הוי ומלוה ע"פ אינה גובה מן הלקוחות, או דילמא יורש הוי ומלוה ע"פ גובה מן היורשים, א"ל תניתוה נשאו גדולות ישאו קטנות, מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל כלומר שמוציאות הקטנות מן הבעל מה שהכניסו הגדולות לבעליהן, והא הכא דכמלוה ע"פ דמיא ואפ"ה מוציאים אותו מן הבעל, אלמא דבעל יורש הוי. [ודחי] דילמא שאני פרנסה דאית לה קלא וכמלוה בשטר דמיא, אבל בעל לעולם לוקח הוי. וכתב הרי"ף ז"ל בעיין לא איפשיטא הילכך מלוה ע"פ היא ולא גבי מיניה דבעל כלום דאיהו דאפסיד אנפשיה, דלא איבעי ליה לאוזופי זוזי בלא שטרא. ואם לותה בשטר גובה מן הבעל המלוה ובשבועה כדין הבא ליפרע מנכסים משועבדים. וכן הלכתא. ויש מקומות שהבעל כיורש לענין מזונות האלמנה, וכדאיתא התם ביש נוחלין דגרסינן מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו נזונת מנכסיו, נשאת הבת אלמנתו נזונת מנכסיו, דשויוה רבנן הכא כיורש משום פסידא דאלמנתו.
